מאת: אריאל מליק, יזם אנרגיה מתחדשת
שנת 2025 הייתה שנה מסעירה ומעוררת השראה בעולם האנרגיה. טכנולוגיות אגירה שהחלו כרעיונות ניסיוניים – הפכו לפתרונות ישימים בשטח. סוללות מבוססות נתרן, אגירת חום דרך חול מדברי, שימוש במלחים נמסים, ואפילו מערכות קהילתיות לאגירת אנרגיה – כל אלו לא רק הבשילו, אלא שרטטו את מפת הדרך לשנים הקרובות.
"אגירת אנרגיה היא כבר מזמן לא רק עניין טכנולוגי – אלא תשתית של חוסן חברתי," אומר אריאל מליק. לדבריו, אחת ההבנות המרכזיות של השנה האחרונה היא שהעולם לא יכול להישען רק על הפקת אנרגיה ירוקה – אלא חייב לדעת לאחסן אותה בצורה חכמה, גמישה וזולה.
סוללות נתרן – כשזמינות הופכת למפתח
אחת ההתפתחויות המרשימות ב־2025 הייתה התחזקות סוללות נתרן כתחליף לסוללות ליתיום המסורתיות. "נתרן זמין כמעט בכל מקום, כולל מי ים. זה לבד מעניק לו יתרון עצום על ליתיום שנחצב באזורים מוגבלים ובאופן מזהם," מסביר מליק. חברות סיניות ואירופיות הציגו דגמים ראשונים של סוללות נתרן לרכבים ולבתים, וכבר מדווחות על עלות ייצור נמוכה יותר בכ־30 אחוזים.
אגירה תרמית דרך חול מדברי
אם פעם דובר על חול רק כחומר בנייה, הרי שכיום הוא מתגלה כאמצעי אגירה תרמי מעולה. באוסטרליה ובצפון אפריקה מוקמות תחנות פיילוט שמשתמשות בחול קוורץ כדי לאגור חום במשך היום – ולשחרר אותו כקיטור בלילה לייצור חשמל. "אין הרבה דברים פשוטים, מקומיים וזולים יותר מחול. דווקא הפשטות שלו היא זו שהופכת אותו למהפכה פוטנציאלית," מציין מליק.
מלח נמס – הסוללה של המדבר
טכנולוגיית המלחים הנמסים צוברת תאוצה, במיוחד בפרויקטים באוסטרליה וקליפורניה. מלחים מחוממים בשעות היום לטמפרטורות גבוהות, ושומרים את החום עד הלילה, אז הוא מומר לחשמל. "במקום להשקיע בעוד ועוד סוללות ליתיום – אפשר פשוט לחמם מלח. הפשטות של הרעיון לא סותרת את העוצמה שבו," אומר מליק. לדבריו, אחת ההצלחות המרשימות השנה הייתה בפרויקט שהצליח לשמור על טמפרטורה יציבה לאורך 12 שעות – ללא צורך בחשמל חיצוני.
אגירה קהילתית – האנרגיה עוברת לשכונה
אבל לא רק חומרים עושים את ההבדל – גם המודל משתנה. מליק מדגיש את עלייתה של אגירה מבוזרת: מערכות שכונתיות או בנייניות שמאפשרות לשכנים לאגור ולחלוק אנרגיה. "ברגע שאתה לא תלוי ברשת מרכזית אלא יכול להפיק, לאגור ולשתף אנרגיה עם הקהילה שלך – אתה יוצר חוסן אנרגטי אמיתי. זה העתיד, והוא כבר כאן."
מבט ל־2026: גמישות, זמינות וקהילתיות
לקראת השנה הבאה, אריאל מליק צופה מעבר מפתרונות 'כבדים' למערכות קלות, מודולריות ומבוססות AI. "אינטליגנציה מלאכותית תנהל את האגירה שלנו, תכוון מתי לטעון ומתי לשחרר, ואפילו תזהה מראש שינויים במזג האוויר שישפיעו על הצריכה וההפקה. הגמישות היא שם המשחק."
מליק מסכם בגישה אופטימית: "העולם לא מחכה למהפכות גדולות, אלא מחפש פתרונות יצירתיים, מקומיים וישימים. ככל שנשכיל לאחסן אנרגיה בצורה חכמה יותר – נוכל להתקרב לעולם נקי יותר, שוויוני יותר ובטוח יותר."