דו"ח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע שופך אור על אחת הסוגיות הקריטיות ביותר במשק האנרגיה הישראלי: מדיניות הפחמן הנוכחית בישראל אינה מספיקה כדי ליצור תמריץ אמיתי למעבר לאנרגיה מתחדשת, ועלולה להוביל לכך שהציבור יישא בנטל הכלכלי של הסבסוד במקום המזהמים.
לפי הסקירה, המס שהוטל על גז טבעי — מקור האנרגיה הדומיננטי בישראל — עדיין נמוך משמעותית מהסטנדרטים של מדינות ה-OECD, והוא צפוי לעלות בהדרגה מ־33 ש"ח לטון גז כיום, ל־192 ש"ח בלבד עד שנת 2030. אלא שבקצב הזה, התריעו מחברי הדו"ח, לא ייווצר לחץ פיננסי אמיתי על המזהמים – ולכן גם לא תהיה מוטיבציה כלכלית לעבור לאנרגיה ירוקה.
ישראל, כך לפי הנתונים, נמצאת בראש דירוג מדינות ה-OECD בייצור חשמל מדלקים פוסיליים, כשמרבית החשמל שלה עדיין מופק מגז ומפחם. ללא התערבות מיסויית משמעותית, לא רק שהשינוי יידחה – אלא שהוא גם ייפול על כתפי הציבור. במקום שמזהמים ישלמו את המחיר הסביבתי, משלמי המסים יממנו את ההשקעה בתשתיות ירוקות.
ה-OECD ממליץ על עדכון מיידי של גובה המס, כך שישקף את העלויות הסביבתיות האמיתיות של השימוש בדלקים מזהמים. צעד זה, לטענת הארגון, ישפר את היעילות הכלכלית של משק האנרגיה, יצמצם את פליטת גזי החממה, ויחזק את ההשקעות באנרגיה נקייה.
